כדי החרס שלנו מטהרים מחיים וטוענים את מולקולת המים באנרגיה ובזיכרון המדויק  ביותר עבור התאים בגופינו וכך מרווים את הגוף במים המדוייקים והטובים ביותר עבורם.

ישנה תפיסה חדשה של המים המגיעה עם המודעות לתוצאות המחקרים המדעיים החדשניים.

לא עוד תפיסת המים כמולקולה של חומר כימי שמה שמעניין זה מה הוסיפו או גרעו ממנו הפילטרים הסינטטיים, אלא שמתברר כי המים היא מולקולה קסומה אשר יכולה לשנות את אופן החיבורים שבה ובעצם לקבל צורה חדשה או מה שנקרא הטבעת זיכרון חדש/נוסף בהתאם להשפעות חיצוניות כגון סוג הכלי המכיל אותם. מחקרים מראים אף על השפעה שיש לכוונה טובה או שלילית על הסתדרות מבנה המולקולה. (חומרים על מחקרים בעניין למטה)

ולעניין השאלה הספציפית של מה שהכדים מסננים...

הכדים שלנו לא נבדקו במעבדה רשמית לעניין מה הם מסננים 

כן, אפשר לומר כי מחקרים חדשים על כדים מסוג דומה הראו כי הם מסלקים מהמים את כל החומרים החומרים המזיקים כולל מתכות ופלואור וכן הם הופעלו בהצלחה על ידי הצלב האדום לסינון רעלים ממים של בארות אשר הזדהמו בזמן הצונאמי הגדול בסרי לנקה. 

​

חימר ידוע משחר ההיסטוריה כמסנן ומתמיר טבעי מעולה של רעלים. לכן אפשר לצפות כי הכד יטהר את המים גם מתוספות רעלים שהוספו להם.

​

הכלור מתנדף מהמים בכל מקרה לאחר לילה בכד עקב הפיכתו לגז במגע עם האוויר.

מומלץ לעשות טיפול לכדים כל כמה שבועות או לפי הצורך (סרטון הסבר למטה) ובכך להסיר את החומרים שהמים השילו מעצמם ונדבקו לדפנות הכד.

​

לעניין הסינון כפעולה פיזית (בשונה מעניין הטיהור וההחייאה) מתאים יותר למי ההזעה של הכדים המזיעים אך פעולת התמרת הרעלים מהמים קורת גם בתוך הכד הלח.

נראה שכמו לגופינו העשוי רובו מים, למים עצמם יש יכולת מופלאה לטהר ולרפא עצמם ולעבור תהליך של התמרה מכל הרעלים אם נספק להם את התנאים הבסיסיים לכך. 

המים בכד עוברים תהליך של החייאה טיהור וטעינה של אמא האדמה.  מים העומדים בכד כ-6-8 שעות מקבלים איכות הדומה למי מעיין; הם חיים זכים, צחים, קרירים וטעימים במיוחד